בן אסתר ומשה. נולד ביום כ"ט בסיוון תשנ"ב (30.6.1992) באשדוד. בן ראשון להוריו, אח בכור לגל.

יוסף (יוסי) גדל והתחנך באשדוד. את לימודי התיכון סיים בבית הספר המקיף אמי"ת י' בעיר.

חבריו מספרים עליו כאדם צנוע, טוב ואוהב, עוזר ומעודד. סיפר חבר: "הוא אהב ליהנות, לצאת למסיבות, תמיד מחייך, תמיד הייתה לו מילה שהייתה יכולה להאיר לך את היום. תמיד הוא היה שם בשבילך ועשה כל מה שהוא יכול כדי לעזור".

ביום 1.2.2011 התגייס יוסי לצה"ל. הוא שירת בחיל האוויר, בבסיס מצפה רמון.

טוראי יוסף (יוסי) דהן נפל בעת שירותו ביום ט' בחשוון תשע"ב (6.11.2011), בתאונת דרכים סמוך לגדרה. בן תשע-עשרה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים ואח.

על מצבתו כתבה המשפחה: "שמך חקוק על האבן, רק אהבה נשארה לנו בלב / אתה עכשיו בגן עדן ולנו נשאר רק כאב ... " (על פי השיר "דמעות" שכתב זאב נחמה).

יאיר, קרוב משפחה, ספד לו: "מדובר בחייל מסור שאהב את המטלות שנתנו לו, אהוב על המפקדים, על החיילים, על החברים. בן אדם ביישן, צנוע ... ילד טוב שנקטף. קשה מאוד לדבר עליו בלשון עבר. היו לו שאיפות להתקדם בצבא, הייתה לו חברה. עכשיו הכול נגמר".

חברו של יוסי אמר: "כששמעתי על הטרגדיה לא יכולתי להאמין שזה אמיתי. חשבתי שמדובר בבדיחה רעה, לא יכול להיות שאני לא אראה יותר את יוסי ... תמיד הוא היה שם בשבילך".

כתבו קרן, המחנכת של יוסי בתיכון, ונדב, חברו ללימודים: "עברה לה קצת יותר משנה, ואני עדיין המומה מהיום ההוא שהתבשרה לי הרעה ... הטלפון ההוא שהודיע לי, יוסי, הילד שחינכת ... חינכתי אותך במשך שלוש שנים ... למדתי להכירך כאילו אני מסירה קליפה ועוד קליפה. ילד עם נשמה טובה. בלימודים היה לך קצת קשה אך התגברת והצלחת בגדול ...

נזכור ולא נשכח, בחור שאפתן, בעל מוטיבציה גדולה להשגת מטרותיו. נזכור ולא נשכח, את החיוך הביישני והלב הרחב שלהיחשף אליו כל אדם אהב. יזכור הקב"ה את בניו ובנותיו הנאמנים והאמיצים חיילי צבא ההגנה לישראל, ואותך, יוסי דהן, תלמיד וחבר יקר".